ילדים הם חוויות שמיעה מפוצצות מהורים שגדלו בשנות ה-70 וה-80 — 2025



איזה סרט לראות?
 

ילדי הדור החדש לא יודעים איך זה לחיות בשנות ה-70 וה-80 וכנראה לא היו שורדים בעידן הזה. העולם לא היה כמו שהוא עכשיו עם הופעתו של מרשתת והזמינות הרחבה של המידע. כדי להאזין לשיר ספציפי אז, האדם היה צריך לעבור את הלחץ של שימוש בטלפון ציבורי כדי להתקשר לתחנת הרדיו כדי להשמיע אותו בשידור, וזה אם השיחה עברה.





כיום, אתה יכול פשוט להרוס את שלך טלפון , פתחו את Apple Music או כל שירות סטרימינג כלשהו, ​​והתחילו לג'אם איזה שיר שתרצו להאזין לו. בני דור המילניום והדור Z כנראה יהיו מזועזעים אם הם יראו מישהו מסתובב בשטח בית הספר שלהם עם סכינים גדולות ללא בדיקה, שכן זו הייתה הנורמה בשנות ה-70 וה-80.

איך התחיל השרשור

ההליכה במורד הזיכרון התחילה בציוץ של דן ווורי, מנהל בכיר ללמידה מוקדמת במכון האנט, וביקש מהעוקבים שלו לשתף 'משהו שחווית כילד שיעיף את דעת ילדיך'.



קָשׁוּר: לחמות אחת יש באינטרנט רעש על גבולות ומניפולציות

חלקם השיבו עם חווית העישון שלהם כי הוא שיתף שבבית הספר התיכון שלו יש אזור עישון לילדים, דבר שהוא נדיר בימינו. הערה אחת אומרת, 'גם שלי. עד השנה האחרונה שלי. כמו כן, המורה שלי לביולוגיה עישנה בכיתה. היינו אומרים את הזמן לפי כמה סיגריות יש לה במאפרה'.

'80s

צילום שנתון לתיכון משנות ה-80 / לויד שוטה/פליקר

מגיב אחר שיתף את החוויה שלו, 'היה לנו חדר עישון בבית הספר התיכון שלנו. קיימנו גם הכשרת צוערים ומטווח ירי במרתף בית הספר. הייתה לנו לטינית כאופציה ויכולנו לרדת למתמטיקה בכיתה י'! גם ב'ימים הטובים': יכולנו לעשן בכיתה בקרלטון, בקולנוע ובמטוסים'.



ניסיון שונה משנות ה-70 וה-80

הדיון עבר מעישון לתחומי חיים אחרים. 'גדלתי באזור כפרי. זה לא היה בלתי נשמע שלחברים יש רובה ציד במתקן רובים במשאיות שלהם שחונות בבית הספר. יכול גם לשאת סכינים גדולים וללעוס טבק בגלוי בבית הספר. הם לא מאפשרים שום דבר מזה עכשיו, וזה טוב', שיתף מישהו אחר.

עדיין בלימודים, 'שמעתי סיפורים על בתי ספר כפריים בשנות ה-50 (שהם כיום בתי ספר עירוניים) שבנים שוחים עירומים בספורט (ככה הם עשו את זה בארץ). תיכון ואן הורן ב-Independence MO. אני משתמש בדוגמה הזו בכל פעם שאנשים מבינים את השינויים מ'הימים הטובים', נכתב בציוץ.

איזה סרט לראות?